עוסק מורשה מול עוסק פטור

בשונה מהדעה הרווחת, עוסק פטור אינו עוסק הפטור ממס וחובותיו כלפי המדינה אינם שונים מאלו של כל בעל עסק אחר.

בקצרה

“עוסק פטור” ו”עוסק מורשה” הם סוגי רישום במס ערך מוסף (מע”מ). עוסק פטור פטור מלגבות מע”מ מלקוחותיו, בעוד עוסק מורשה מורשה לגבות מע”מ מלקוחותיו.

חוק מע”מ (מס ערך מוסף) חל על מי שמוגדר “עוסק” (לצורך פשטות הדוגמא – בעל עסק, אם כי בחוק ובפסיקה לעתים חלה פרשנות רחבה יותר). המונחים “עוסק פטור” ו-“עוסק מורשה” הם מונחים מחוק מע”מ, וחלים עליהם כללי מיסוי שונים במסגרת אותו החוק.

כאן נדגיש שלעניין מס הכנסה וביטוח לאומי, אין הבדל בין המונחים, שכן שני המוסדות מתייחסים להכנסה כעצמאי, ללא קשר למעמדו במע”מ ומשכך, עוסק פטור אינו פטור ממס הכנסה או מביטוח לאומי.

מע”מ – מס ערך מוסף

מס ערך מוסף, או “מע”מ”, הוא מס החל על כלל העסקאות המתבצעות בשטח ישראל וחלק מהעסקות המבוצעות על ידי תושבי ישראל. המס הנו מס עקיף, שלא נגבה באופן ישיר מתוך הכנסתו של אדם, אלא ממיסוי עסקאותיו.

המס הנו בשיעור 17% משווי העסקה, והוא נגבה על ידי נותן השירות או מוכר הסחורה.

כך, בעת ביצוע עסקה, העוסק צריך לגבות מהקונה, נוסף למחיר העסקה, מס בשיעור 17%. לדוגמא, עוסק שרוצה לקבל 1,000 ש”ח עבור עסקה, נדרש לגבות מהלקוח 1,170 ש”ח – 1,000 ש”ח שהם מחיר העסקה, ו-170 ש”ח שהם המע”מ.

מומלץ לקרוא את המאמר שלנו הנוגע למיסוי הערך המוסף.

עוסק פטור

בעבר נקרא גם “עוזר זעיר”, זהו עוסק שפטור מגביית מע”מ מלקוחותיו.

סוג העוסק הזה נועד לעסקים קטנים, או מתחילים, שאין להם פעילות בהיקפים גדולים. תכלית ההגדרה הזו בחוק מע”מ הנה להקל על עסקים בעלי פעילות מועטת, בכך ש”פוטרים” אותם מכל תהליך גביית המע”מ. כך, כאשר עוסק פטור עושה עסקה בסך 1,000 ש”ח, עליו לגבות מהלקוח 1,000 ש”ח בלבד ולא לגבות מע”מ בנוסף. כאשר עוסק פטור צורך סחורות או שירותים, הוא משלם את המע”מ עליהם כמו אדם פרטי.

המדינה קבעה רף הכנסות (מחזור) מקסימלי שבו ניתן לעמוד בהגדרה של עוסק מורשה, והוא כ-100,000 ש”ח בשנה (משתנה בקצת משנה לשנה בצמוד למדד), אך נקבעה בנוסף רשימה סגורה של תחומי עיסוק שלא יכולים להירשם כעוסק מורשה (וביניהם – עריכת דין, רפואה, הנדסה ועוד).

הרף הזה חל על הכנסות כעוסק (עצמאי) בלבד, מבלי לכלול הכנסות ממקורות אחרים (לדוגמא, משכורת). כך למשל, יתכן שאדם יכניס 300,000 ש”ח בשנה כשכיר, ובנוסף 90,000 ש”ח בשנה כעצמאי, ועדיין יעמוד בהגדרה של עוסק פטור.

עוסק פטור מתעד את הכנסותיו באמצעות מסמך הנקרא קבלה, שזהו מסמך המאשר שהתקבל תשלום. משכך, עוסק פטור מתעד את עסקאותיו רק עם קבלת התשלום ולא לפני כן.

רף המחזור חל על הכנסות העוסק הפטור בלבד, ללא התייחסות להוצאותיו. כך, במקרה בו עוסק מכניס 120,000 ש”ח בשנה, ויש לו הוצאות בסך 100,000 ש”ח בשנה (כלומר, רווח בסך 20,000 ש”ח בשנה), לא תחול עליו הגדרת עוסק פטור, שכן סך מחזור העסקאות שלו חצה את רף ה-100,000 ש”ח השנתי.

עוסק פטור נדרש לדווח למע”מ פעם בשנה דיווח המכונה “הצהרת עוסק פטור”. בדיווח הזה העוסק מצהיר בפני מע”מ על סך עסקאותיו במהלך השנה, ולמעשה מצהיר שלא עבר את תקרת העוסק הפטור.

במקרה שבו עבר את התקרה, העוסק הפטור נדרש לשלם את המע”מ על העסקאות שחרגו מהתקרה. לדוגמא – מחזור עסקאותיו של עוסק פטור בשנה מסויימת עמד על 120,000 ש”ח. לצורך הדוגמא, תקרת המחזור לעוסק הפטור באותה השנה הנה 100,000 ש”ח. העוסק הפטור חרג מהתקרה ב-20,000 ש”ח ובשל כך נדרש לשלם מע”מ בשיעור 17% מהחריגה, שהוא 3,400 ש”ח. דגש חשוב – לאור העובדה שמדובר בעוסק פטור, הוא לא גבה את המע”מ הזה מהלקוחות שלו, וכך יוצא למעשה שמשלם את המס מכיסו. משכך, יש להקפיד באדיקות על עמידה בתקרת העוסק הפטור, ולדאוג לשנות את סוג התיק למורשה כאשר קרובים לחרוג מהתקרה.

על עוסק פטור חלות הוראות ניהול ספרים מצומצמות המקלות משמעותית בתיעוד החשבונאי הנדרש ממנו.

עוסק מורשה

עוסק מורשה הוא עוסק המורשה לגבות מע”מ מלקוחותיו.

כל עסקה (מכר, או מתן שירותים) חייבת במס ערך מוסף, ובשל כך יש לגבות מהלקוח, נוסף למחיר העסקה, גם מע”מ.

בסוף כל תקופת דיווח (חודש, או חודשיים, לפי האופן שהוגדר ע”י רשות מס ערך מוסף) העוסק המורשה נדרש להעביר את סך המע”מ שגבה במהלך התקופה (מכונה גם – “מס עסקאות”) למדינה. למעשה, בתהליך הזה העוסק המורשה מהווה “צינור” בלבד – הוא גובה את המע”מ מהלקוח, ומעביר אותו למדינה.

עוסק מורשה מתעד את עסקאותיו באמצעות מסמך המכונה “חשבונית מס” – זהו מסמך המאשר שהתקיימה עסקה החייבת במע”מ. דגש חשוב – חוק מע”מ מגדיר בצורה אחרת את מועד ביצוע העסקה, כך שלעתים יתכן שתהיה עסקה, גם אם לא התקבל תשלום. כאשר יתקבל התשלום, העוסק יפיק מסמך נוסף המכונה “קבלה” – המאשר כי התקבל תשלום.

עם זאת, מועד ביצוע העסקה עבור רוב העסקאות במשק הנו מועד קבלת התשלום. קבלת תשלום מחייבת הפקת “קבלה”, ובשל כך, עבור עוסק מורשה שמועד עסקאותיו חל עם קבלת התשלום, המסמך שיפיק הנו מסמך משולב שהוא “חשבונית מס קבלה” – מסמך המאשר שהן התקיימה עסקה החייבת במע”מ, והן התקבל התשלום בגינה.

עוסק מורשה רשאי לקזז ממס העסקאות שגבה מלקוחותיו, את המס ששילם עבור סחורות או שירותים שהוא צרך (מכונה גם “מס תשומות”) ושימשו בהפקת הכנסתו.

לדוגמא, עוסק נתן שירות בסך 10,000 ש”ח+מע”מ, וגבה מהלקוח 11,700 ש”ח כולל מע”מ (מס העסקאות שנגבה הנו 1,700 ש”ח). מנגד, אותו עוסק שילם שכירות עבור משרד בסך 2,000 ש”ח+מע”מ, כלומר 2,340 ש”ח כולל מע”מ (מס התשומות שנגבה הנו 340 ש”ח). המע”מ שגבה הנו 1,700 ש”ח, המע”מ ששילם הנו 340 ש”ח. העוסק נדרש להעביר למדינה בסוף החודש את המע”מ שגבה מהלקוח, אך רשאי לקזז ממנו את מס התשומות ששילם, כך שבסוף החודש יצטרך להעביר למדינה סך של 1,360 ש”ח (1,700-340).

כלומר, בכל מקרה בו עוסק מורשה משלם מע”מ בגין הוצאה ששימשה בהפקת הכנסתו, הוא רשאי לדרוש את המע”מ הזה בחזרה.

כך, למעשה, עוסק מורשה אדיש למע”מ שהוא משלם עבור סחורות ושירותים ששימשו בהפקת הכנסתו, שכן מקבל אותם בחזרה מהמדינה במסגרת הדיווח החודשי.

קיימים סעיפים רבים בחוק, תקנות ופסיקה הנוגעים להגדרה של “הוצאה ששימשה בייצור הכנסה”, ובתוכם התייחסות להוצאות מעורבות (שיש להן מרכיב אישי יחד עם מרכיב עסקי, לדוגמא במקרה של משרד ביתי), הוצאות רכב, הוצאות ששימשו בהפקת הכנסה אך אסורות בקיזוז מע”מ התשומות, ועוד. ההשלכות על קיזוז מס תשומות שאינו מותר יכולות להיות חמורות ולהביא להפרשי תשלום גבוהים עבור עוסק ובשל כך, יש לפעול בזהירות ובמקצועיות בעת ביצוע הדיווחים השוטפים למע”מ.

על עוסק מורשה חלות הוראות ניהול ספרים רחבות, שחלקן משתנות בהתאם לתחום העיסוק של העוסק או בהתאם להיקף עסקאותיו.

חוק מס ערך מוסף הנו מבין חוקי המס היעילים ביותר בעולם. היעילות שלו היא בכך שהיא ממסה כמעט כל עסקה המתבצעת בגבולות ישראל. קיימות סוגיות רבות במע”מ, תקנות ופסיקות שיש לפעול לפיהן בעת התנהלות כעוסקים מורשים. בשל כך, הנכם מוזמנים לקרוא את עמוד השירות שלנו הנוגע לעצמאים, או לחברות, ולפנות אלינו לקבלת ייעוץ או שירות בנושא.