כספי פיצויים

הגיעה העת לעזוב את מקום העבודה ואתם כבר מסתכלים קדימה לעבר השלב הבא.

במאמר הזה אנחנו הולכים לנפץ את המיתוס, לפיו רק מי שפוטר זכאי לכספי פיצויים, תהיו איתנו.

בקצרה

במהלך תקופת ההעסקה מופרשים, במקביל להפרשה לפנסיה, כספים לקופת פיצויים. הכספים האלו משתחררים בעת סיום ההעסקה ואף ניתן לבקש עבורם פטור ממס הכנסה.

המיתוס

במשך תקופה ארוכה, המקור החוקי היחיד הנוגע לכספי פיצויים היה חוק פיצויי פיטורים. החוק הזה הגדיר באילו תנאים יראו עובד כמפוטר, ולפיו עובד שפוטר לפי הגדרת החוק והשלים שנה של העסקה זכאי לפיצויי פיטורים בסך משכורת אחרונה, כפול הוותק שלו במקום העבודה.

מקורו ההיסטורי של החוק נובע מתקופות בהן לא הייתה חובה להפריש לפנסיה, אנשים היו מסיימים תקופות העסקה של עשרות שנים, מגיעים לגיל פרישה ולא נותרים עם דבר בידם למעט קצבת האזרח הוותיק המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי.

החוק מגדיר פיטורים כאחד מהמקרים הבאים (ועוד..):

1. פיטורים של עובד
2. פטירתו של עובד
3. התפטרות עקב מצב רפואי שלו, או של קרוב משפחה.
4. התפטרות של עובדת תוך 9 חודשים מלידתה, לטיפול בילד.
5. התפטרות עקב העתקת מקום מגורים למקום הרחוק ב-40 ק”מ יותר ממקום המגורים הקודם.
6. אי חידוש חוזה
7. הגעה לגיל פרישה

כלומר, יש בפנינו מקור אחד, והוא חוק פיצויי פיטורים, המקנה זכאות לכספי פיצויים במידה ונכללים בהגדרות בחוק. אך זהו אינו המקור היחיד…

החידוש

על פי צו הרחבה לפנסיה חובה, החל משנת 2008 יש להפריש לקופת תגמולים (להלן – “קרן פנסיה”) לכל עובד מעל גיל 21 (נשים 20) שהשלים חצי שנת העסקה אצל אותו המעסיק (ועבור עובדים להם קיימת קרן פנסיה פעילה בשנה האחרונה, לאחר 3 חודשי העסק אצל אותו מעסיק, ברטרו).

צו ההרחבה מורה גם על הפרשה מקבילה לקופת פיצויים, בשיעור שלא יפחת מ-6% משכרו של העובד (ומגדיר גם, כמובן, מהם רכיבים שניתן לראות בהם כשכרו של העובד).

קופת הפיצויים הנה על שמו של העובד והוא יכול אף לראות את מצבה (הפקדות, תשואות) באתר הקופה שאליה מופקדים כספי הפנסיה שלו. באתר הקופה ניתן לראות בצורה ברורה את חלוקת הכספים בין קופת התגמולים (פנסיה) לבין קופת הפיצויים.

כלומר, כל עובד שהופרשו עבורו כספים לקרן פנסיה, בוצעה הפרשה במקביל לקופת פיצויים.

דגש חשוב: הכספים מופרשים לקופה במהלך תקופת ההעסקה בתדירות חודשית יחד עם ההפרשות לפנסיה ואינם תלויים במצב ההעסקה של העובד, חוזה שחתם עליו או האם עתיד להתפטר או להיות מפוטר.

תיקון הטעות הנפוצה

אנחנו רואים כאן למעשה 2 מקורות חוקיים הנוגעים לכספי פיצויים, אך בשונה מהדעה הרווחת, החוקים האלו אינם סותרים אחד את השני, אלא מתקיימים במקביל, כלומר –

עבור כל עובד שחל עליו צו ההרחבה לפנסיה חובה, מופרשים כספים לקופת פיצויים, העומדים לרשותו בסיום ההעסקה;

וכל עובד שמפוטר לפי חוק פיצויים פיטורים, זכאי לכספי פיצויים בסך משכורת אחרונה כפול הוותק.

מכאן אנחנו לומדים את הכלל הבא עבור עובד שהופרשו עבורו סכומים לפנסיה:

בכל סיום העסקה תהיה זכאות לכספים שהופרשו לקופת הפיצויים, אך אם פוטרת, יתכן שתהיה זכאי לסכומים גבוהים יותר.

כלומר, לא חייבים להיות מפוטרים כדי להיות זכאים לכספי פיצויים.

עובד שפוטר ובוצעו עבורו הפרשות לקופת פיצויים

הבהרנו שעובד שהתפטר והופרשו לו כספים לקופת פיצויים, זכאי לשחרור הכספים העומדים לרשותו בקופה.

אבל מה לגבי עובד שפוטר (לפי הגדרת החוק), וגם בוצעו לגביו הפרשות?

מצד אחד, צו ההרחבה קבע את הסכומים החודשיים להפרשה, כלומר כבר עומדים לרשותו סכומים מסויימים.

מהצד השני, חוק פיצויים פיטורים קובע שהוא זכאי לפיצויים בגובה משכורת אחרונה כפול הוותק שלו במקום העבודה.

אז מה מהם גובר?

התשובה היא – במקביל!

במעמד הפיטורים, מבוצע חישוב הפיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים – משכורת אחרונה, כפול הוותק של העובד (להלן – “סכום הפיצויים על פי חוק”).

לאחר מכן, בודקים מה סך הכספים שנצברו בקופת הפיצויים לאורך תקופת ההעסקה (להלן – “סך הפיצויים שהופרשו”).

אם סכום הפיצויים על פי חוק, עולה על סך הפיצויים שהופרשו, על המעסיק לשלם לעובד את ההפרש (בא לידי ביטוי בדרך כלל בתלוש השכר האחרון של העובד).

אם סך הפיצויים שהופרשו עולה על סכום הפיצויים על פי חוק, המעסיק לא נדרש להוסיף דבר וסך הכספים המצויים בקופה עומדים לרשותו של העובד.

כלומר, במקרה של פיטורים לפי חוק, יתכן כי יעמדו לרשות העובד סכומים גדולים יותר.

• הנ”ל לא חל במקרים בהם בוצעו הפרשות לעובד, לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

סעיף 14

“סעיף 14” הוא מונח שגור במסגרת חוזי העסקה והוא מתייחס לסעיף 14 בחוק פיצויי פיטורים. הסעיף קובע שהפרשות לקופת פיצויים לא יבואו על חשבון הפיצויים להם זכאי העובד מכוח החוק, אלא בקרות מקרים מסויימים.

בצו ההרחבה לפנסיה חובה (שמחייב הפרשה לקופת פיצויים בשיעור 6% לפחות) נקבע, כי במקרה שבו המעסיק הפריש לאורך תקופת ההעסקה לקופת פיצויים בשיעור העולה על8.33% (שהם 1/12, קרי משכורת אחת עבור כל שנת העסקה), ובמידה והודיע על כך לעובד, הסכומים שהופרשו במהלך תקופת ההעסקה יבואו במקום הסכומים להם זכאי במסגרת חוק פיצויי פיטורים.

כלומר, בהנתן האמור, יתכן שעובד יפוטר ממקום עבודתו ולא יהיה זכאי להשלמות נוספות מצד המעסיק מעבר למה שהופרש לקופת הפיצויים במהלך תקופת ההעסקה, קרי ההשלמות מכוח חוק פיצויי פיטורים.

ברוב המקרים, ההתייחסות לתחולתו של הסעיף באה לידי ביטוי במסגרת חוזה ההעסקה עם מקום העבודה, ואם אין חוזה, במסגרת הסדרת תנאי ההעסקה עם תחילת העבודה.

היתרון: זכאות לכספים גדולים יותר במקרה של עזיבת מקום עבודה מרצון, שלא כדרך פיטורים.

החיסרון: במקרים בהם עובד מועסק תקופה ארוכה ויש עלייה בשכרו לאורך תקופת ההעסקה, הרי שלאורך השנים מופרשים סכומים מתוך הכנסות נמוכות יותר מאשר משכורתו האחרונה של העובד, כך שבפועל, במקרה של פיטורים, זכאי לסכומים נמוכים יותר ממה שהיה זכאי לולא תחולת הסעיף.

הסעיף מקנה למעסיק הגנה שבין אם העובד יפוטר ובין אם לא, לא יהיו לו חבויות נוספות כלפיו בעת סיום ההעסקה. שימוש בסעיף הזה נפוץ בעיקר בארגונים גדולים ובתחום ההייטק.

פטור ממס

סכומי הפיצויים שהוזכרו עד עכשיו (בין אם פיצויים שהופרשו לקופה, ובין אם פיצויים ששולמו על ידי המעסיק עם סיום ההעסקה) נכללים תחת ההגדרה של “מענק עקב פרישה”.

פקודת מס הכנסה פוטרת ממס מענקים עקב פרישה לפי משכורת אחרונה כפול הוותק, ועד לתקרת שכר של 12,640 ש”ח (נכון לשנת 2022).

לדוגמא, עובד שעבד במשך שנתיים ומשכורתו האחרונה הנה 7,000 ש”ח, יהיה זכאי לפטור ממס על מענקי פרישה בסך של עד 14,000 ש”ח (7,000*2).

דוגמא נוספת – עובד שעבד במשך 15 שנים ומשכורתו האחרונה הנה 15,000 ש”ח (כלומר, גבוהה מתקרת הפטור), יהיה זכאי לפטור ממס על מענקי פרישה בסך של עד 189,600 ש”ח (תקרת הפטור 12,640*15).

צריך להפריד בין שני תהליכים שקורים במקביל:

1. הזכאות לכספי הפיצויים, מכוח חוק פיצויי פיטורים או מכוח צו הרחבה לפנסיה חובה.
2. הזכאות לפטור ממס עבור כספי הפיצויים, מכוח פקודת מס הכנסה.

הזכאות לכספי הפיצויים נוצרת עם סיום ההעסקה.

את הזכאות לפטור ממס, יש לנצל באופן יזום מול מס הכנסה.

מכאן אנחנו למדים שלא כל כספי הפיצויים פטורים ממס, לדוגמא:

עובד שעבד במשך 3 שנים ומשכורתו לאורך כל תקופת ההעסקה 20,000 ש”ח, עזב את מקום העבודה. הוא לא זכאי לתוספת כספי פיצויים מהמעסיק וסך הסכומים שהופרשו עבורו בקופה הנם 43,200 ש”ח (6%*20,000*12*3).

הוא זכאי לפטור ממס בגובה התקרה (12,640 ש”ח) כפול הוותק (3 שנים) = 37,920 ש”ח.

היתרה, 5,280 ש”ח (43,200-37,920) חייבת במס כאילו היא הכנסה ממשכורת.

מימוש הפטור ממס

עם סיום ההעסקה, מתקבלים 2 מסמכים מהמעסיק:

1. טופס 161
2. מכתב אישור שחרור כספי פיצויים

טופס 161 הוא טופס שעל גביו מצויינות תקופות ההעסקה של העובד, משכורתו האחרונה (לצורך חישוב הפטור) וסך המענקים עקב פרישה ששולמו לעובד (בין אם כספים שהופרשו לקופה ובין אם כספים ששולמו על ידי המעסיק).

העובד נדרש לפנות למס הכנסה באופן יזום ולבקש לנצל את הפטור המגיע לו.

לאחר קבלת אישור הפטור ממס הכנסה, ניתן לפנות לקרן הפנסיה (בה נמצאת קופת הפיצויים) יחד עם אישור המעסיק לשחרור כספי הפיצויים ולמשוך את הכספים בפטור ממס.

האם תמיד כדאי למשוך כספי פיצויים?

התשובה הקצרה היא – לא.

בעת סיום ההעסקה, עומדות בפני העובד 3 חלופות:

1. למשוך את כספי הפיצויים (בפטור וללא פטור)
2. להשאיר את הכספים בקופת הפיצויים
3. להצמיד את כספי הפיצויים לקומת התגמולים (פנסיה)

במקרה של משיכה בפטור, לדוגמא, יש לקחת בחשבון 2 שיקולים:

1. משיכת כספי הפיצויים מקטינה בעקיפין את החיסכון הפנסיוני שלנו (שכן לולא המשיכה, הכספים היו מוצמדים לפנסיה) ובכך מקטינה את הקצבה העתידית שנוכל לקבל עם ההגעה לגיל פרישה.
2. מימוש פטור ממס עבור משיכת כספי פיצויים, בא על חשבון פטור ממס עתידי שנוכל להנות ממנו על קצבת הפרישה. כלומר, מימוש פטור לפיצויים היום, מקטין פטור ממס לקצבה שתתקבל בפרישה.

לכל אחת מהחלופות האלו יתרון משלה, כאשר יש צורך לבחון את הכדאיות בהתאם למצבו של העובד עם סיום ההעסקה. מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בטרם ביצוע פעולה כלשהי עם כספי הפיצויים.

משרדנו עוסק במימוש הזכות לפטור ממס עבור כספי הפיצויים וכן פריסת חישוב המס עבור חלק הפיצויים החייב במס. מוזמנים לפנות לעמוד השירות שלנו הנוגע לכספי פיצויים.

יש לכם שאלה? מוזמנים לפנות אלינו.